|
רפוי בעיסוק
רפוי בעיסוק (OCCUPATIONAL THERAPY) הוא מקצוע העוסק בתרגול
התפקוד היומי שלנו ובניסיון לשפר הפרעות בתפקוד הזה על ידי תרגילים המותאמים לבעיות
שונות הנגרמות כתוצאה מנזק מוחי.
בעיות אלו כוללות הפרעות בזכרון, הפרעות בתפיסה הראייתית והמרחבית,
הפרעות במיומנות התנועתית, הפרעות ברצף חשיבה הגיונית וביכולת התכנון ועוד. הקדמה
קצרה לנושא הזיכרון
תאפשר לנו להתחיל לתרגל את "שריר" הזיכרון באמצעות תרגילים שנועדו לכך.
סוג אחר של בעיות שאנו נתקלים בהן לאחר נזק מוחי, נמצא אותו למשל אצל
שליש מהמחלימים מאירוע מוחי ובמיוחד כאלו שניזוקו במוחם הימני, הוא
הפרעות בתפיסה
הויזואלית והמרחבית . במילים פשוטות איננו מסוגלים להבין היטב את התמונות
והמידע המעובר דרך העיניים אל המוח. בדומה למגבלה המתרחשת עקב פגיעה בתפקודי השפה
גם בפגיעה מסוג זה קשה מאוד ל'אדם מהרחוב' להבין מה בעצם קורה אצל יקירו שנפגע אולם
חובה עלינו להתאמץ כדי להיות מודעים יותר למשמעות הפגיעה הזו והשפעתה על חיי היום
יום של יקירנו ושלנו המטפלים בהם. גם בתחום זה אפשר לנסות לשפר את המצב על ידי
תרגול ספציפי וגם אם אין לנו הוכחות מוצקות לתועלת שלו מקובל עלינו שסכויי ההחלמה
גדלים ככל שאנו מגרים ומנסים להפעיל את התחומים הבעייתים האלו.
התרגול של התפקוד היומי הוא אולי הצורה המוצלחת ביותר לשלב בו זמנית מספר רב של פעילויות טיפוליות. לא
תמיד המחלים חסר הסבלנות מבין זאת אולם כאשר הוא מתרגל את עצמאותו בלבוש ורחצה הוא
מפעיל בו זמנית את כישוריו הגופניים והקוגניטיבים בצורה הטבעית ביותר וזוכה לתמורה
מיידית תמורת הצלחותיו. מספיק אם ניזכר בשווי המשקל והגמישות שעלינו להפעיל כאשר
אנו לובשים מכנסיים, בין בעמידה או בישיבה, ובריכוז שעלינו לנהוג בזמן בצוע הפעולה
ה"פשוטה" הזו כדי להבין למה הכוונה.
התרגול הקוגניטיבי אינו צריך להיות מוגבל לשעות קצרות של
תרגול תחת השגחת מרפאה בעיסוק. קיימות היום עדויות חשובות לכך שעצם ה"משחק" בכל
מיני פעילויות קוגניטיביות מאתגרות ומהנות בשעות הפנאי מועיל כדי לצמצם את הסיכון
לחלות במחלת אלצהיימר. קריאה, משחקי שולחן (דמקה, קלפים וכדומה), משחקי מחשב, פתרון
תשבצים, נגינה בכלי מוזיקלי.. תורמים באופן משמעותי לכך שלקשישים העוסקים בכך,
בשעות הפנאי שלהם, יש עשרות אחוזים פחות סיכון לחלות באלצהיימר. הממצא מחוזק על ידי
העובדה שפעילויות פיזיות של שעות הפנאי אף שהן תרומות לבריאות הכללית ולשווי המשקל
בהליכה אינן תורמות באותו אופן לצמצום הסכנה למחלת אלצהיימר. אין עדיין עדות מובהקת
לתועלת דומה של פעילות פנאי קוגניטיבית עבור חולי שבץ שנפגעו קוגניטיבית אולם הדבר
נובע גם מהקושי לבצע מחקרים כאלו ומהעובדה שבהגיון הפשוט אי כל סיבה להניח ששיטת
טיפול כזו, המבוססת על עקרונות התרגול הטיפולי לשעות הפנאי (RECREATIONAL ACTIVITY ) אינו יעיל באותה
המידה גם עבור חולים אלו.
תהליך השיקום הוא תהליך של מעבר
מחולה פסיבי למחלים אקטיבי, גם אם הפעילות תאופיין במגבלות פיזיות וקוגניטיביות,
שלא היו קיימות בעבר. הבית צריך לספק מסגרות מוגנות כדי להתחיל בתהליך הזה. המעבר
מפעילות במסגרת מוגנת לפעילות במסגרת פתוחה צריך להתבצע באופן הדרגתי תוך כדי
השיקום. את הביטוי הברור ביותר להצלחה של תהליך ההחלמה נמצא
בפעילויות שעות הפנאי של המחלים. ביקור בכיסא גלגלים אצל הקוסמטיקאית או
יציאה בערב לקונצרט נשמעים ברגע הראשון כרעיון בלתי שיגרתי וקשה לביצוע, אולם
במחשבה שנייה אנו מבינים שזהו בעצם הרעיון המונח בבסיס התהליך
השיקומי.
לחץ
כאן
ע"מ לעבור למחשבון
לחץ
כאן ע"מ לעבור ללוח
השנה
חזרה לעמוד
קודם
|
