תבניות תנועה – סינרגיזמים

          כאשר אנו מאבדים את השליטה על תנועות הגפיים שלנו, כלומר, כאשר הן משותקות, הדרך חזרה לתנועה בריאה, עוברת, במרבית המקרים, דרך שלבים מסוימים, שכדאי להכירם. תחילה סובלת הגפה משיתוק מלא ומרפיון. אחריו, בדרך כלל, ישנו שלב של תנועה בתבנית תנועתית אחת. תבנית תנועתית היא תנועה של הגפה, עליונה או תחתונה, המתבצעת בכל המפרקים בבת אחת. למשל תבנית בכיפוף של הגפה העליונה היא תנועה שבה הכתף, המרפק ומפרק כף היד נעים ביחד בעת ניסיון להניע את היד. אין לנו בשלב זה עדיין את חופש התנועה המאפיין תנועה תקינה, שבה ניתן לכופף את מפרק כף היד מבלי שהמפרק יתכופף ביחד אתו. התנועה בתבנית היא מעין תנועה פרימיטיבית של היד או הרגל, שבה חופש התנועה מוגבל.

          תבנית תנועה ביישור של הרגל תגרום ליישום של הירך, הברך וכיפוף כלפי מטה (המקביל ליישור) של כף הרגל. אמנם התמונה המתוארת כאן היא סכמטית, ובמציאות אין הדברים ברורים כל כך, אך היא ממחישה את העיקרון של תבניות תנועה.

          כבר בשלב המוקדם לאחר האירוע המוחי אנו דואגים לאופן השכיבה של המחלים. אנו מעוניינים שידו תימצא ביישור ושרגלו תהיה כפופה. כלומר אנו מעודדים תבנית ליישור היד ולכיפוף הרגל המשותקות. בעשותנו כך אנו משלימים את תהליך ההחלמה הטבעי, שדואג בדרך כלל להחזיר ליד תחילה את תבנית התנועה בכיפוף ולרגל את תבנית התנועה ביישור, וכך מונעים התפתחות יתר של אחת התבניות על חשבון האחרת. בהקפידנו על שכיבה בתנוחות שהצגנו אנו מנסים לשלב את התהליכים הטבעיים של ההחלמה בתהליכים מלאכותיים, כך שיגדל הסיכוי לרכוש מחדש את התנועה החופשית בגפיים המשותקות. בתהליך ההחלמה המוטורי קיים כוון אחד שאנו מנסים להימנע ממנו גם אם הדבר לא נמצא תמיד בשליטתנו והוא התפתחותה של התכווצות שרירית קבועה הקרויה היפרטוניה ספסטית.

          אחד התפקידים הראשונים של הפיזיותרפיסטית יהיה לתרגל את המחלים לרכוש מחדש מיומנות תנועתית במיטה, באותם המקרים שהיא חסרה, אולם אין כל סיבה שתפקיד זה יוטל על מטפל מקצועי בלבד ושהחולה ימתין עד בואו אליו.תרגול עצמי כזה תורם לא רק להשגת מטרות ספציפיות, כמו סיבוב עצמאי במיטה והפסקת הצורך להזדקק לשינויי תנוחות על ידי אדם זר, אלא גם לשמירת הכושר המנטלי והגופני. לא פחות חשוב הוא שביצועם הנכון ובלא הגזמה של תרגילים אלה אינו כרוך בכל סכנה למחלים.

 חזרה לעמוד קודם