ספסטיות

    ספסטיות הוא מצב בסיסי של שריר אחד או יותר בגוף המחלים מנזק של מערכת העצבים המתבטא בהתכווצות יתר של השריר או השרירים המעורבים.
    עלינו לזכור שהשרירים שלנו נמצאים בדרך כלל במצב של התכווצות חלקית. מצב של רפיון שרירים מוחלט הוא נדיר ולא בהכרח נורמאלי. כדי לשמור על תנוחתנו כנגד כוח הכובד האוניברסאלי של כדור הארץ אנחנו מפעילים את מערכת השרירים ברמה מסוימת של התכווצות שהיא אמנם נמוכה אבל חשובה לכל תנועה שנרצה לבצע.        
    אפילו בשכבנו במיטה קיימת התכווצות בסיסית של שרירי הגו והגפיים. כאשר אנחנו מעוניינים להסתובב לצד ימין או שמאל אנו מחזקים את ההתכווצות בחלק מהשרירים ומרפים חלק אחר של השרירים כדי להוציא לפועל את התנועה הרצויה.
    מערכת העצבים אחראית לשמירה ולשינויים של התכווצות שרירים זו הקרויה  - הטונוס השרירי הקבוע והפעולות המתבצעות דרכה אינן מגיעות כלל לתודעתנו אלא מתבצעות באופן אוטומטי. הביטוי החשוב ביותר של מחלות שונות של מערכת העצבים הוא הפרעות בטונוס השרירי. שתי מחלות חשובות שבהן זה קורה הן מחלת פרקינסון ואחרי שבץ מוחי.
     בשתי המחלות האלו הטונוס השרירי מתגבר והחולה מרגיש קושי בתנועה שמתואר על ידו במילים שונות אולם מיוחס על ידי רופאיו לממצא של טונוס שרירים מוגבר, כלומר התכווצות בסיסית חזקה יותר של השרירים מאשר אצל אדם בריא. התופעה יכולה לפגוע בכל השרירים אולם שכיח יותר שהיא תתבטא בהתחלה במחצית הגוף, ימין או שמאל ובמקרה של מצב לאחר שבץ, בשרירים מסוימים, השרירים המכופפים של הידיים והמיישרים של הרגליים. התוצאה במצב שלאחר שבץ תהיה טיפוסית ואדם הסובל מספסטיות קשה יגלה שידו המשותקת נוטה להימצא בכיפוף חזק של המרפק וכף היד בשעה שרגלו נוטה דווקא ליישור חזק של הברך וכף הרגל.
    על מנת למנוע תופעות של ספסטיות אנחנו משכיבים את המחלים משבץ כשידו ישרה ורגלו מקופלת בתנוחה אנטי ספסטית. רבים מתרגילי הפיסיותרפיה נועדו לנסות למנוע התפתחות הספסטיות והפיסיותרפיסטית ברטה בובט, שעל שמה קרויה שיטת פיסיותרפיה מקובלת,  הכינה סט שלם של תרגילים למטרה זו.
    קיימות שיטות טיפול פיסיקליות אחרות כנגד התפתחות תופעה זו אולם חשוב לזכור שעצם המאמץ הגופני, בעיקר זה של הצד הנגדי של הגוף, הצד הבריא שאינו משותק, נוטים להגביר תופעות של ספסטיות בשרירים המשותקים. לא בלתי שכיח למשל, לראות מחלים משבץ המרבה בהליכה כדי לשפר את תפקוד הרגל ואינו שם לב כיצד ידו המשותקת הולכת ו"נתקעת" בתנוחה ספסטית של כפוף. דרושים ייעוץ של מומחה ותשומת לב רבה כדי למצוא את שווי המשקל הנכון בין המאמץ השיקומי הפיזי הרצוי ובי המחיר שמשלמים השרירים הפסיביים המשותקים בהתכווצות יתר.
    חשוב ללמוד ולזכור מהן תנוחות ותנועות אנטי ספסטיות. מחלימי שבץ ותיקים לומדים מניסיונם ומייעצים למחלימים טריים על טריקים שונים הקשורים בתנוחות אלו. למשל השימוש בספוגיות או חומר אחר כדי להפריד בין האצבעות של כף היד או של כף הרגל שיוצר בהן תנוחה אנטי ספסטית ומונע את התקפלותן הבלתי רצונית.

חזרה לעמוד קודם