כאשר היד מימין או משמאל נותרת משותקת לגמרי כתוצאה מאירוע מוחי נגרמת נכות תפקודית קשה אולם עם הרבה מוטיבציה ורצון, ותחת הדרכה מקצועית של מרפאה בעיסוק, אפשר לצמצם באופן משמעותי את המגבלות התפקודיות על ידי לימוד אינטנסיבי של טכניקות לבצוע פעולות באמצעות יד אחת ובעזרת אביזרי עזר שונים.

    אולם הבעיה אינה נגמרת בנכות שצריך להתגבר עליה כי ביד המשותקת מוכרחים להמשיך לטפל ולהשגיח כדי למנוע קבוצה של סיבוכים ראומטיים הנוטים להתפחת אצל כעשרים אחוז מהסובלים מיד משותקת כזו.

    מדובר בתופעות של כאב מפרקי מלווה נפיחות של הרקמות ,עקב הצטברות נוזלים בהן, ושינויים בצבע ובטמפרטורה של העור מעליהן. תופעות אלו מופיעות בשלוש דרגות של חומרה.

     בצורה המוקדית ביותר הן מוגבלות לכתף וכל תנועה בלתי זהירה בה עלולה לגרום לכאב שיכול גם להפוך לאי נוחות קבועה ומטרידה מאוד.
    זוהי "הכתף הקפואה" והיא נגרמת עקב שילוב של גורמים הנובעים מחולשת שרירי הזרוע: פריקה של מפרק עצם הזרוע בכתף, מתיחה של גידי השרירים סביבה ודלקת ברקמות מסביב למפרק.
    כאשר מתפתח כאב כזה לא קל לטפל בו ונזקקים לעיתים קרובות לשילוב של תרופות מסוגים שונים בלווי אמצעי טיפול פיזיקליים שונים בהשגחת פיסיותרפיסט או מרפא בעיסוק. הרבה יותר נבון למנוע תופעה זו על ידי הקפדה על כך שהיד המשותקת לא תהיה "זרוקה" בצידי הגוף כלפי מטה,  אלא תהיה מונחת תמיד, בין כששוכבים ובין בישיבה, בגובה החזה, על גבי כרית או משענת מתאימה. נהוג גם להשתמש בחבישות שונות התומכות בבית השחי מלמטה אף שמועילותן לא הוכחה באופן חד משמעי.
     אולי האמצעי החשוב ביותר למניעת התפתחות הכאבים האלו הוא ללמוד להפעיל פסיבית באופן עצמי ועצמאי את היד המשותקת בעזרת היד הבריאה. במדור אחר באתר תמצאו הדגמות לתרגילים באלו.

    בשלב מתקדם יותר של התופעות המתוארות כאן מופיעים סמנים דומים גם בכף היד ואז אנחנו מדברים על "תסמונת כתף ויד" ובשלב הקשה ביותר של הסבוך הזה, התופעות מתפשטות לכל אורך היד והיא הופכת רגישה לתנועה ולמגע ואז אנו מדברים על התסמונת המוכרת באנגלית תחת השם REFLEX SYMPATHETIC DYSTROPHY.
    זוהי תסמונת המופיעה גם לאחר מצבים טראומטיים אחרים ומהווה בעיה קשה לטיפול. פרטים נוספים עליה נית לקבל באתר של אגודת הסובלים ממנה

חזרה לעמוד קודם