עד אז, מהם סמני מחלת אלצהיימר?

אין מבחן אחד וקובע למחלה זו. רק לאחר המוות ניתן באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות של המוח לאבחן אותה בביטחון של מאה אחוז. כל עוד אנו בחיים האבחנה היא בביטחון של תשעים אחוז לכל היותר וצריך תמיד להביא בחשבון גורמים אחרים לבעיות שכחה, חלקם לפחות הפיכים וברי טיפול. ספר האבחנות הרפואי קובע כי את האבחנה של המחלה יש לעשות רק כאשר בנוסף לבעיות זיכרון נמצא גם שיש בעיות באחד או יותר מתחומי החשיבה הבאים: בעיות דבור (למשל למצוא מילים או להבין אותן), בעיות במיומנות תנועתית (למשל לשרוך נעליים או לנגן בפסנתר), בעיות בזיהוי חפצים (בשמותיהם או לפי המראה החיצוני שלהם) ובעיות להוציא לפועל תוכניות שתכננו. חשוב לוודא באמצעות בדיקות רפואיות מתאימות שבעיות מאין אלו אינן נגרמות עקב מחלה מוחית או נפשית אחרות.

האבחון של בעיות כאלו נעשה באמצעות מבחנים נוירופסיכולוגים שונים. מבחן המינמנטל שפותח על ידי הרופא האמריקאי ד"ר פולשטיין הוא אולי המבחן הידוע ביותר בין מבחנים אלו. הנבדק נשאל שאלות קצרות בעשרה תחומים המכסים פחות או יותר את כל תחומי החשיבה שלנו. הם כוללות התמצאות בזמן ובמקום, זיכרון מיידי של שלוש מילים וזכירתם לאחר תרגיל חשבוני שנועד בין היתר גם להסיח את דעתנו מהן, מתן שמות לחפצים, חזרה על משפט קצר, כתיבת משפט קצר וקריאת משפט קצר, ביצוע תנועות מיומנות בידיים והעתק ציור פשוט. הציון המקסימאלי הוא 30 נקודות וכאשר אתה מקבל פחות מ24 נקודות יש כאן בעיה. כמובן שאם אינך יודע קרוא וכתוב ולא למדת בבית ספר הציון הנחשב ללא תקין ירד ל18.

מבחן מקובל אחר הוא מבחן השעון שבו הנך מתבקש לצייר את שתיים עשרה הספרות על פני השעון ואחר כך אולי גם תתבקש להעמיד את המחוגים כך שיראו שעה מסוימת. לא רק התכנון של חלוקת פני השעון לשניים עשרה חלקים שווים והעמדת הספרה מתאימה עלולים להפוך קשים במחלת אלצהיימר אלא אפילו קריאת השעה וגם זה נחשב למבחן. במבחן מתן העודף אתה מתבקש לבחור מתוך ערמה של מטבעות קטנים את המטבעות המתאימים כדי להגיע בדיוק לסכום מסוים, למשל שקל וחצי. כפי שניתן להבין ממבחנים אלו משנבדק הוא לא רק השימוש הרגיל בחפצים יום יומיים כמו שעון או מטבעות קטנים אלא התכנון המוצלח של השימוש בהם. סוג אחר של פעילות שכלית שעלול להיפגע הוא היכולת לזכור שמות של חפצים מאותו הסוג. במבחן השיום הקטגורי אתה מתבקש לזכור במשך דקה שלמה את כל סוגי החיות או הפירות או שמות הערים שאתה מצליח להעלות מזיכרונך ולשם כך אתה צריך לסקור את מחסני הזיכרון שלך באופן סלקטיבי. בדרך כלל אנחנו מצליחים לזכור בין 12 ל18 שמות עצם השייכים לאותה קטגוריה ואם איננו מצליחים בשום פנים ואופן להיזכר ביותר מחמש-שש שמות כאלו יכול להיות שיש כאן בעיה.

ישנם היום מבחנים קוגניטיביים ממוחשבים המתבצעים בין הנבדק למחשב שמאפשרים להרחיב את תחומי הבדיקה ולכמת אותם בצורה שתקל על המעקב. אפשר למצוא אותם באתרי אינטרנט שונים כמו זה וגם אצל רופאים נוירולוגים העוסקים בכך במסגרת 'מרפאות זיכרון'.

הרופא המנוסה אינו מסתפק בביצוע מבחנים כאלו אלא חוקר את התלונות שהביאו אותך למרפאה בעין ביקורתית. הוא יודע למשל שכאשר אתה הגעת בעצמך למרפאה עם התלונות של זיכרון ירוד סביר יותר שהבעיה היא פסיכולוגית ולא אמיתית משום שאצל החולה האמיתי קיימת לעיתים קרובות חוסר מודעות לבעיה והתלונות מגיעות דווקא מצד בני משפחתו ולא ממנו. כמובן שלגיל יש השפעה רבה על האופן שבו נתייחס לתלונות משום שאדם הצעיר מגיל 65 יחלה במחלת אלצהיימר באופן נדיר וככל שגילו יתקדם הבעיה תהפוך פחות ופחות נדירה. אבל גם בגיל המבוגר האבחנה דורשת מיומנות רבה מצד הרופא משום שמקובל להניח שיש מידה מסוימת של קושי בריכוז ובזיכרון שהיא מותרת בהתאם לגיל מבלי שזה יחשב לסימנים מדאיגים של המחלה. את הקשיים בזכירה וההאטה בזמני תגובה אנחנו מצליחים לנטרל באמצעות יכולות טובות יותר של שיפוט והערכה.

קריטריון לא פחות חשוב לאבחון המחלה הוא שהבעיות הקוגניטיביות מתבטאות כבר באיזושהי הפרעה בתפקוד היום יומי. כשאנחנו אומרים הפרעות בתפקוד היום יומי אנחנו מתכוונים לבעיות בביצוע פעולות לא חד פעמיות אלא פעולות הקשורות להרגלים היום יומיים שלנו. להתלבש, להתרחץ נחשבים למשל לפעולות יום יומיות בסיסיות ואלו דווקא נפגעות בשלב מאוחר של מחלת אלצהיימר . לעומת זאת להפעיל מכונת כביסה או שלט טלביזיה ולתת עודף במכולת נחשבות לפעולות יום יומיות מתקדמות והן הראשונות הנוטות להיפגע במחלה זו ועל כך ישאל הרופא. גם כאן צריך שיקול דעת שכן זה לא מפתיע לשכוח מיומנות טכנית חדשה כגון איך להפעיל את שלט הוידאו כפי שהוסבר לך לפני שבוע על ידי בנך בן החמש עשרה ולעומת זאת זה מעורר מנורה אדומה לשכוח מיומנות טכנית ותיקה כגון איך להפעיל את תוכנית מכונת הכביסה כפי שנהגת בחמש שנים האחרונות מאז רכשת אותה. באותה מידה צריך להבחין בין האדם ששוכח באופן קבוע , מאז ומתמיד, היכן הניח את משקפיו בבית לאותו אדם ששוכח את משקפיו במכולת.

האבחנה של המחלה אינה מסתפקת בכך שהמבחנים שעשינו לא היו מוצלחים וגם אם נשללו בעיות רפואיות אחרות חשוב לחזור על אותם המבחנים לאחר שלושה-ארבעה חודשים כדי להתרשם אם הבעיה אכן מתקדמת כפי שצפוי במחלת אלצהיימר.

האם זה מוכרח להיות אלצהיימר? כמובן שלא. סמנים של קושי בריכוז, שכחה, עייפות מוחית ואפילו דיסאורינטציה מאפיינים את השלבים הראשונים של בעיה של דיכאון באותה מידה שהם מאפיינים את השלבים הראשונים במצב של מחלת אלצהיימר. האם חשוב להבחין בהבדל? ועוד איך! קיימות היום מספר תרופות טובות למצבי דיכאון שמסוגלות לשנות את המצב באופן די דרמטי תוך מספר שבועות של טיפול וללא שנשלם מחיר כבד מדי מבחינת תופעות הלוואי הקיימות בכל תרופה כזו. אם כבר מזכירים תופעות לוואי של תרופות הרי שגם הן עלולות לגרום לסמנים של עייפות כללית הכוללים עייפות אינטלקטואלית עד כדי שכחה וחוסר ריכוז. הדבר נכון במיוחד לגבי תרופות שינה הנלקחות תקופה ממושכת אבל מאחר ובגיל השלישי אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים נוטלים מספר תרופות ביחד גם שילובים שונים של תרופות מסוגלים לגרום לכך. הרשימה של האבחנות המסוגלות לגרום לסמנים דומים לאלו של מחלת אלצהיימר אינה מסתיימת בדיכאון וכוללת מחלות כלי דם מוחיות, חסרים של ויטמינים או הורמונים ועוד מכות שהטבע יודע לפגוע בגופנו. מאחר ובחלק מהמקרים הם הפיכים והטפול הרפואי ימנע היווצרות מצבים בלתי הפיכים חשוב לפנות לאבחון רפואי מקצועי כבר בשלבים הראשונים של בעיות שכחה.

במיוחד חשוב לבדוק את רמות ויטמין B12 וחומצה פולית שחסרונם עלול לגרום לבעיות קוגניטיביות כמו גם לבעיות אחרות של מערכת העצבים המרכזית (בחוט השדרה) והפריפרית (בעצבי הרגליים) ולעודד את הופעת מחלת אלצהיימר. בדיקת מעבדה פשוטה של ויטמינים אלו צריכה להיעשות אצל כל מבוגר וכאשר רמותיהם נמוכות קל להשלים את החסר באמצעות כדורים. יש הטוענים שרמות גבוהות של חומצה פולית אף מגנות מפני התפתחות מחלת אלצהיימר. באופן דומה בודקים במעבדה את רמות תפקודי בלוטת התריס. תת תפקוד של בלוטה זו גורם לתמונה קלינית המאופיינת בהאטה פסיכומוטורית שיכולה להידמות למחלת אלצהיימר או למחלת פרקינסון ואם היא מתגלית בזמן יהיה קל לתקן אותה באמצעות תרופה מתאימה (אלטרקוסין).